בשבועיים החולפים התנהלה פעילות אינטנסיבית בסביבת הבלוגים האישיים של משתתפי הקורס.
עסקנו בכתיבת פוסטים (כל אחד בבלוג האישי שלו), בקריאת הבלוגים של עמיתים ובכתיבת תגובות לאחרים. היתה פעילות בתחום התוכן בעקבות המחקר שקראנו, ופעילות בתחום הטכנולוגיה, בעקר באמצעות פורום השאלות והתשובות באתר הקורס, וגם באמצעות הדואר האלקטרוני. במידת הצורך נערכו גם פגישות אישיות לתמיכה בתקלות של טכנולוגיה, כמו כיצד יוצרים קישור לאתר אינטרנט. משמעות הקישור ותרומתו לשיח המקוון וההליך הטכני של ביצוע קישורים עוררו לעתים שאלות וקשיים; בשלב זה נעשה שימוש בקישוריות בחלק מן הבלוגים בלבד.
קוראי הבלוג הזה מוזמנים לעיין בבלוגים המתהווים, ואף להגיב:
https://docs.google.com/Doc?docid=0AU6-_aHMAyiWZGY5NGIzODZfMThnY3YydGY2cg&hl=en
הקישורים (היפרטקסט) מאפיינים את סביבת האינטרנט בכלל ואת הבלוגים בפרט.
היפרטקסט הוא אמצעי המאפשר לעבור מדף אחד לדף אחר באמצעות קליק בעכבר; כך ניתן להציג מידע קצר ותמציתי, אשר מקושר למקורות מרחיבים ומעשירים, ובדרך זו להתגבר על עומס של מידע מחד, ולאפשר לקורא המעוניין בכך לקבל מידע נרחב יותר בהקשרים הרצויים לו. לעתים הקורא "הולך לאיבוד" במרחבי ההיפרטקסט, ומאבד את הקשר אל הטקסט המקורי, במיוחד כאשר מדובר בקורא טירון/ בלתי מיומן בסביבות היפרטקסטואליות. סוגיות כמו: עומס המידע, המתאפשר על ידי קישורי היפרטקסט והיפרמדיה, והשפעתו על המשתמשים, או איפיוניה של ה"אוריינות דיגיטלית" הדרושה לקורא מיומן בסביבה עתירת קישורים, מעסיקה את חוקרי הטכנולוגיות הדיגיטליות.
השימוש בהיפרטקסט בקרב ילדים נחקר באונ. בר-אילן על ידי תרשיש דהרי - הרשקוביץ, אשר טוענת ש"מערכת היפרטקסט מאפשר ליצור שרשרת של קשרים בין מידע קיים לבין פיסות מידע חדשות, ובכך מוסיפה המערכת למשמעות הטקסט המקורי משמעויות רבות ומגוונות" (תרשיש דהרי-הרשקוביץ, 2005).
בעבודת תואר שני על היפרטקסט בספרים אלקטרוניים לילדים מצאה תרשיש דהרי-הרשקוביץ שספר אלקטרוני מבוסס היפרטקסט מתאים לתחום הספרות היפה לילדים ואטרקטיבי לילדים (בני עשר, שהשתתפו במחקרה); כל הילדים במחקר העדיפו ספר אלקטרוני עם קישורים על פני ספר אלקטרוני ליניארי (פורטל מס"ע). (עוד על המחקר בקישור שלעיל).
מעניין לבדוק מה אומרים ילדים צעירים, ילדי גן וכתות יסוד, על השימוש בהיפרטקסט ובהיפרמדיה.
אתם מוזמנים להגיב על כך.
יום שני, 3 במאי 2010
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
נילי שלום
השבמחקהרעיון של קריאת מאמר תמציתי ענייני עם אפשרות הרחבה על ידי לחיצה על לינק הוא בעיננו תמצית הגדולה של השמוש באינטרנט כמקור מידע בלתי נדלה.
לעיתים הגלישה למקורות ההרחבה מרתקת ומקשה על החזרה אל הטקסט המקורי.
הפעלה שכזו בגן תקשה מאוד על ילדים עם רמת מוסחות גבוהה.
שלום לכולכן
השבמחקהנה אני בסביבה מתוקשבת על ידי לחיצה בלינק אני מבצעת משימות בהנחייתה של נילי,ואני גולשת לי באינטרנט דרך קישורים לאתר למאמר לבלוג שלי והלאה למחוזות אחרים.
הרעיון שכבר בגיל צעיר יתנסו בכך תורם מרתק ועכשווי רוצים לדעת עוד היכנסו.http://hanablog1.blogspot.com/ הבלוג של חנה היאט
להתראות חנה
"האם זו אוריינות כפי שהיא מוכרת בעולם הדפוס המיושמת בסביבת מחשב או אולי זוהי אוריינות מסוג חדש הנקראת לרב אוריינות דיגיטלית" (דהרי-הרשקוביץ, 2005, עמ' 2).
השבמחקפרופסור עשת-אלקלעי במאמרו חשיבה בעולם הדיגיטלי (2003) מסביר את המונח "אוריינות דיגיטלית" הכולל מגוון רחב של מיומנויות מורכבות בתחומים שונים: הקוגניטיבי, המוטורי, הסוציולוגי והרגשי. לטענתו, משתמשים זקוקים למיומנויות אלה כדי לפעול ביעילות בסביבה דיגיטלית: "לקרוא" הוראות מממשקים גרפיים; להשתמש בשעתוק דיגיטלי של חומרים קיימים כדי ליצור חומרים חדשים ומשמעותיים; להפיק ידע באמצעות ניווט בסביבות היפרמדיה לא-ליניאריות; להעריך את איכות המידע ואת תקפותו ולהיות בעלי הבנה בוגרת ומציאותית של ה"כללים" המקובלים במרחב הממוחשב. אנו מתחברות לעובדה כי החשיבה הצילומית-חזותית והחשיבה המסתעפת גבוהה יותר אצל ילדים אך עם זאת כמחנכות מתפקידנו להקנות את יכולות החשיבה החברתית רגשית. אולם הבלוג שלנו הינו "בלוג חינוכי". מהו בלוג חינוכי ומה תרומתן לכיתה? אתן מוזמנות להיכנס ולקרוא באתר שלנו
http://science-iritisraeli.blogspot.com/
נילי וחברות יקרות שלום.
השבמחקקראתי את אשר כתבתן ובתגובתי זו, אתייחס דווקא להחבישת כובעי כאם לבני הצעיר בן העשר וחצי הלומד בכתה ה. אכן,חברות יקרות, היפרטקסט הוא אמצעי המאפשר לקורא המעוניין בכך לקבל מידע נרחב יותר בהקשרים הרצויים לו ובאופן תמציתי, ולי בפאן האישי כסטודנטית, כמנהלת גן ועוד, זה מעולה אך לעיתים הגלישה היא כל- כך מסועפת ואני מוצאת את עצמי גולשת למקומות שלא חשבתי מלכתחילה להגיע אליהם . יש מי שיטען שזה היופי שבדבר וקיימת חשיפה ואפשרויות למידע אין סופי ויהא מי שיטען אחרת,אך לא בזה העניין. הסקרנות לגביי בני בן העשר וחצי כירסמה בי לגביי ההיפרטקסט והשערתי האישית-אוששה. מהסתכלותי על בני,ובחינה באופן שימושו במחשבו האישי,הייתי עדה לשימוש במקורות מידע רבים וטובים (לעבודה שנתבקש להכין),אשר גרמו לו לקושי בחזרה לטקסט המקורי ובפנייה מצידו לעזרה מאחותו הגדולה.
לגביי גילאי הגן-אני קטנת אמונה לגביי ההיפרטקסט באופן פרוץ ועצמאי, אלה אם כן יהיה תיווך מבוגר אשר ינחה לשימוש נכון ומבוקר,אזי התמונה תראה אחרת ואף לטעמי ברוכה.
נילי שלום רב,
השבמחקאכן כמו בכל דבר גם להיפרטקסט יש יתרונות וחסרונות.
מצד אחד זוהי דרך נהדרת להרחיב את הידע בתחום מסויים ולבדוק מקורות מידע נוספים שלא תמיד ידענו עליהם. ככותבות בבלוג שמחנו לגלות את האפשרות להשתמש בכלי זה על מנת להפנות את קוראנו למסמכים ומאמרים שחשבנו שכדאי להם לקרוא.
מצד שני כקוראות אנו יודעות כי צריך להזהר שלא "ללכת לאיבוד" מרוב כניסות להיפרטקסט. השאלה מה עובר על ילד סקרן או קורא בלתי מיומן? היה לנו מאוד מעניין לקרוא בתגובתן של סיגל ולבנה על הילד בן ה10 אשר התקשה לחזור למקום המקורי ממנו יצא לשיטוט ברחבי הרשת.
לגבי ילדי הגן, אנו משערות שסביבת אינטרנט המותאמת לילדים שבה יש היפרטקסט אחד בכל פעם יכול להתאים ביותר ולעורר בילדים סקרנות בריאה.
לנילי שלום
השבמחקאכן אני מצטרפת לחברותיי היקרות באומרן שלכל דבר יש יתרונות וחסרונות, על היתרונות דנו כולנו בהרחבה וההיפרטקסט הוא אכן אמצעי מצויין להרחבת הידע , אך כמו שהרחבנו ודיברנו לגבי האינטרנטשהוא אמצעי מאוד שימושי לילד אך ורק באמצעות תיווך ממבוגר, כך גם ההיפרטקסט הוא יכול לעזור רבות לילד רק אם הילד נימצא תחת ביקורת של מבוגר .
וירגיני
שלום בנות,
השבמחקהממצאים ממחקרה של תרשיש דהרי-הרשקוביץ ברורים למדיי. הילדים העדיפו את הספר האלקטרוני המבוסס היפרטקסט ותמיהה עולה במחשבתינו. הילדים נולדים למדיה הזו, דבר שעבורינו נראה מסובך, עבורם זה קליק והם כבר שם. ככל שהילדים נחשפים יותר ויותר למציאות ההיפרטקטואלית הם שולטים בה טוב יותר. כל זאת כמובן בהתאם ליכולות האינדוידואליים של הילדים.
באופן אישי, עבורי זה "חדש עם חשש". אני בטוחה שקצת תרגול וקצת זמן וזה יהיה יותר גם לי יותר פשוט וקל.
אלה
שלום לכולן
השבמחקאני מצטרפת למציינים את שני צידי המטבע, מחד קבלת מידע רב והקשרים מעניינים, ומאידך עלול הקורא ללכת לאיבוד במרחבי הקישורים או לכל הפחות למצוא עצמו שוכח את הזמן על חשבון פעולות אחרות שעליו לבצע. כסטודנטית וכאדם בוגר חוויתי לא פעם מצבים בהם נהנתי לגלוש דרך הקישורים, "נסחפתי" איתם הרחק מהמקום שבו התחלתי... ואכן היה לכך מחיר על חשבון דברים אחרים. ולכן, כל שכן כאשר מדובר בילדים צעירים, אני חושבת שרצוי מאוד לתחום ולהגביל את מספר הקישורים או את סביבתם אבל בהחלט לא לוותר עליהם. כפי שצויין במחקר של תרשיש דהרי-הרשקוביץ
(2005), ילדים מוצאים את הספרים בעלי הקישורים כהרבה יותר מעניינים ואטרקטיביים מאשר בלעדיהם.
אפרת
חברות יקרות,
השבמחקגם בעיניי זה לא מפליא כי אחד הממצאים שעלו במחקרה של תרשיש דרהי - הרשקוביץ הוא שהילדים העדיפו את הספר האלקטרוני עם ההיפרטקסט. יש בזה משהו מאד מסקרן, זמין, נגיש ופשוט. אל לנו למנוע מהם חוויות שכאלו ויחד עם זאת תמיד להיות שם בשבילם (לתווך). כי כפי שכבר נאמר כאן, "ללכת לאיבוד" בעולם הוירטולי זה מאד פשוט. רק דרושה " לחיצת כפתור".
כמו כן, מזמינה אתכם "לבקר" בבלוג שלי ganhorim123.blogpost.com שם תוכלו לקרוא יותר תפיסת ההורים את האינטרנט..
קפה ועוגה- עלי:)
חברות יקרות,
השבמחקקוראת את תגובותיכן ומצטרפת לתחושה כי ילדי הגן עלולים ללכת לאיבוד כאשר נדרשת מהם לחיצה נוספת על כפתור להרחבת יידע כזה או אחר.אין ספק כי ילדים בגן זקוקים לתיווך של מבוגר ותיווך כזה יוצר את היעילות בהרחבת היידע הנדרש לו לילד הצעיר שברוב הזמן מוסח מכל כך הרבה גירויים בסביבה.מצד שני המחשב מצוי בסביבה וזאת עובדה, היכולת הטכנית של ילדים בכלל ואולי גם ילדי הגן מפותחת דיה על מנת שילדים כן יהיו מסוגלים להעדיף את ההיפרטקסט.
השינויים בטכנולוגיה כל כך מהירים שלעתים אנחנו לא מספיקים לחשוב ואולי כן מספיקים לחשוב והם כבר פה,
אמשיך להתעדכן ולקרוא תגובות כי בהחלט הנושא עמוס יתרונות וחסרונות.
שיהייה שבוע טוב
מרסל וייסמן
שלום רב,
השבמחקבעקבות קריאת הפוסט, היות ואין בגני מחשב, והילדים האישיים שלי כבר עברו את גיל בית הספר היסודי, שוחחתי עם חברה ורציתי לשמוע את חוות דעתה בנושא שימוש בקישורים בגיל הצעיר. הילדים שלה בני שש ועשר, לצעיר היא מאפשרת שימוש באינטרנט אך ורק באתרים מסוימים שבהם אין קישורים כלל (מחשש לעומס רב של גירויים ומידע). לעומת זאת, לילד הבכור היא מאפשרת לגלוש באתרים שבהם יש גם קישורים אך ורק תחת פיקוחה והשגחתה.
לאחר קריאת תגובות החברות מהבלוג וחברות מחוץ לבלוג, מסקנתי היא שאין ספק כי לקישורים באינטרנט יתרונות וחסרונות, אך תמיד השימוש צריך להיות מלווה בפיקוח והשגחת המבוגר.
שרית
"הלכתי לטייל בשביל המתפתל..." (מיריק שניר). תחילת שיר זה של המשוררת מיריק שניר מאפיין את תחושותיי לגבי ההיפרטקסטים השונים. ברורה לי החשיבות והתרומה להרחת הידע בנושאים השונים, ואף צמצום מידע במקום אחד, בעקבות הסתמכות כי מי שמעוניין בהרחבה ייכנס להיפרטקסטים המתאימים, אך יחד עם זאת בעיני הפיתול והשרשור שזה מוביל אותך הינם גדולים. פעמים רבות כמבוגר המשתמש באינטרנט, אני מוצאת את עצמי הולכת לאיבוד בין האתרים, אחר החיפוש הרלוונטי עבורי. היפרטקסים, אף מוסיפים עלי קושי זה, שכן אני מתקשה לחזור לתחילת החיפוש, בו היו לי הפרטים הרצויים. יתרה מכך, בטקסטים רווי קישואים, לעיתים כושר ההבחנה שלי בין עיקר לטפל פוחת, שכן אני נאלצת להתמודד עם ריבוי חומרים. הכניסה והיציאה מההרחבות הללו, פעמים רבות מסיתה אותי מעיקר הנשוא, שכן מרבה לשלול הרחבות שונות שאני מוצאת כחסרות רלוונטית ואז בדרך לחיפוש ההרחבות המתאימות הולכת לאיבוד בשביל המפתל...אם זו מקצת מתחושותיי, ואני אדם מיומן בטכנולוגיות האינטרנט, אל לי לדמיין כיצד ילד מסוגל להתמודד עם זאת כהלכה. לדעתי, יש להגביל חיפושיו, ואת מספר ההיפרטקסטים הרצויים על מנת להקל עליו מצד אחד, אך מצד שני לא למנוע ממנו חשיפה וטיפוח למיומנות זו. לא רק זאת, לדעתי על מנת שהשימוש יהיה איכותי ונכון, עליו להתקיים בליווי תיווך, לפחות בשלבים הראשונים, ואני מדברת על ילד קורא, כדי שנדריך אותו לא רק בדרישות הטכניות, אם כי בקריאה ובמלאת הסינון של המידע המתקבל. ילדים בגן לדעתי יהיה להם קשה מאוד, ולמעט המשחק בכניסה ויציאה, וגילוי אתרים נוספים לא יהיו נשכרים מכך רבות.
השבמחקבברכה, ענת אדלשטיין
שלום נילי ולכל הבנות המגיבות!
השבמחקקראתי את כל התגובות למאמר "היפרטקסט בספרי ילדים אלקטרונים"/ דהרי הרשקוביץ תרשיש ואני יכולה לומר, שאני מזדהה עם כל הכותבות הטוענות שרצוי וכדאי להגביל את השוטטות באינטרנט. הכוונה היא לאפשר לילדים שוטטות מכוונת ולא חופשית. כמו שהרשקוביץ (2007) במאמרו קורא לזה "היפרטקס הירארכי" ומכוון. נכון מהמחקר עולה הנתון שהילדים לא בדיוק אהבו את הגישה הזאת אבל אני חושבת שבגישה כזאת יש הכי הרבה למידה. כאשר התלמיד משוטט ממקום מכוון אחד למקום אחר אני מאמינה שיש מאחורי זה חשיבה כלשהי של המכוון. בעזרת הכוונה מכוונת נבנים יסודות של למידה ואין הצפה מיותרת של ידע וכאשר אין הכוונה והאינטרנט "זורק" אותך לכל מיני מקומות שהם יכולים להיות מעניינים לתלמיד אבל לא מתאים למשימה שהוא נדרש להתעסק בה. ישנן מספר משתתפות בקורס, שעשו תצפית על ילדיהם וראו כיצד שוטטות לא מוגבלת מגיבה על ילדיהם, אני לא יודעת איך שוטטות חופשית מגיבה על ילדי הגן מפני שבגנים שבהם אני עובדדת אין להם אינטרנט. אני רק יכולה לומר על עצמי כלומדת כאשר בלימודי נדרשת ממני למידה באינטרנט והיא למידה יותר חופשית ולא ממוקדת אני מוצאת עצמי משוטטת באתרים שונים ומעניינים אבל לא מתאימים לאותו רגע שבו נדרשתי בכלל למשהו אחר. למידה לא ממוקדת זורקת אותי למקומות מעניינים אבל לוקחת זמן מהמטרה שלשמה נכנסתי לאינטרנט ואז אני מוצאת את עצמי שוכחת למה נכנסתי ואיך אני חוזרת באמת למה שצריך. אני חושבת שאם זה קורה למשהי שהיא כבר לא ילדה בת 10 או ילדה בגן על כמה וכמה קורה לילדים צעירים מכל הגלאים שהם יכולים למצוא את עצמם באתרים מעניינים אבל לא מתאימים למטרה שלמה הם נכנסו או באתרים שבכלל לא מתאימים לגילם. אני חושבת שאם רוצים לעניין את הילדים בתחומים חדשים צריך לבנות שיעור או מטלה במיוחד לזה ולא על הדרך שהם יגלשו למקומות אחרים. אני מאמינה בלמידה ממוקדת שיוצרת למידה איכותית ולא השוטטות אקראית על הדרך.
אנה
שלום,
השבמחקאני מאמינה, כמרבית חברותי לבלוג, כי אין דבר מוחלט ולכל אדם מתאימים כלים ותהליכי למידה ועבודה שונים.
לי באופן אישי, והבלתי מיומן בעליל, קל מאד ללכת לאיבוד, כאשר אני משתמשת בכלי זה, לבזבז זמן יקר, ולזכור איפה התחלתי ומה חיפשתי.זאת למרות ידיעתי כי בסביבה שכזו אפשר להגיע למידע נוסף אשר לא חשבתי עליו מלכתחילה.
לעומתי, כאשר אני צופה בשני בניי אני מבינה כי ההיפרטקסק הוא אמצעי שימושי וטבעי להם, והם שולטים בו בקלות ובמהירות.
יוצא מדבריי שדעתי אינה מוחלטת וקשורה במידה רבה במידת המיומנות של האדם הפועל בסביבה כל כך סוחפת.
...וכמו בכל דרך יש יתרונות וחסרונות...
השאלה היא למי זה מתאים?
שלום בנות,
השבמחקהרעיון של ספר דיגיטלי אכן חידוש ומעניק לילד הקורא אותו אפשרות "לגלוש" בין פרטי מידע שונים באמצעות ההיפרטקס. למרות כל זאת אני סבורה ומאמינה כי בכך מאבד הילד את חווית ההאזנה לסיפור, הסיפור אותו מספרת אמא לפני השינה, הסיפור אותו מספרת הגננת בגן או לחילופין המורה. ישנו דבר שונה כאשר שומעים את אינטונצית הקריאה מאשר בעת צפיה מול מסך המחשב.ייתכן ואת פרטי המידע החסרים לילד או לחילופין מושגים או נושאים שהיה רוצה לדעת עליהם, יכול ההורה לספר לו או להפנות אותו למקורות מידע מוסמכים יותר.
ממני
מירב אשל
גם אנחנו היפרטקסט
השבמחקמי מאיתנו לא מבארת /מפרשת סיפור שהיא מקריאה בגן? אולי לא תוך כדי הקריאה הראשונית אולי לא תמיד אך לרוב אנו מעשירות את הסיפור בידע חיצוני.
כגננת לילדים שעברית לעיתים קרובות אינה שפת אימם יש צורך בעיקר בשנתם הראשונה בגן לשמש כ"אולפן אנושי" סוג של היפרטקסקט. אומנם לא התנסתי בעצמי בספר כזה אך אני רואה את היתרונות הטמונים בו, שוב בתיווך עפ"י שיקול המבוגר.
אריאלה
שלום לכולן!
השבמחקאני חושבת שהטקסט כיום, על כל סוגיו בין אם הוא מופיע בספר או בין אם הוא מופיע במחשב, הוא מוקד לעניין ללימוד וחוויה, השיחה על הטקסט ואופן הצגתו לילד על "תחבולותיו", ועל מסריו הוא לב ליבו של העניין הספרותי והאורייני בכל גיל. מטרותיה של האוריינות כגון העשרת שפה חורגת בימינו אל כיוונים שונים, בגלל גל המחשבים לתחומים קוגנטיביים ערכיים וריגושיים ובמקביל כך או כך יש לחנך את הילד לתפיסה ערכית מוסרית של קריאת ספרים. לשיפוטן של הגננות לעמדות ערכיות או מוסריות באמצאות מחשבים או ע"י הקראת ספרים המקנה חוויה נפשית. ואחת מהדרכים שהיא גם למידה חווייתית ומקובלת בעבודה של סביבה עם מחשב, היא האפשרות לקריאת טקסט ספרותי ובה ישנה האפשרות לכניסת היפרטקסט המשמש כאמצעי נוסף למפגש מעורר חשיבה. כאשר הילדים נתקלים בהיפרקטקסט במחשב, היא פותחת צוהר לאפשרות של חריגה מהטקסט הכתוב אל כיוונים אחרים בהבנת יצירה ספרותית. ההיפרטקסט מאפשר לילד ללמוד, לעבד את הטקסט דרך יצירת קשרים אינטלקטואליים באופן שונה.
אנו חושבות כי הספר הדיגיטאלי עשוי לתרום לילד להמשיך לחקור ולהקליק על ידי לחיצת כפתור ולהגיע ללנקים שונים. אפשרות זו יכולה לתרום לילד להיחשף למקורות מידע שונים בזמן קצר מאוד. אולם, חשוב לציין כי עודף מקורות עשויי לדל את המיידע כלומר, תפסת מרובה לא תפסת. לפעמים חשיפה למקור מידע אחד מפיקה משמעות רבה יותר.
השבמחקהנוער של היום כולל הילדים בגיל יסודי שולטים בכל טכנולוגית המחשבים, כל חיפוש מידע מתבצע בלחיצת כפתור וחיפוש בהיפרטקסט, המידע מניע אותנו לחפש עוד מקורות ונפתחים כל כך חלונות... לינקים שמכוונים את הקורא הלומד להגיע למקורות המידע עד אין סוף... והם שולטים במארג האפשרויות... אנו הדור הותיק... משתמש בהיפרקטסט אם בעבודה ואם בלימודים , אבל לא נוכל להתחרות בהם... הצעירים שכל הדלתות נפתחות והם מכירים את כל השוטטויות כמו שאנחנו מכירים ויודעים לחפש מאגרי מידע בספריה... בכתובים.. בקלאסיקה שעוד תתפוגג לנו...וזה מזכיר לנו, פנינו לאחת האמהות בגן ושאלנו אם תרצה את הכרכים של אינציקלופדית אביב עבור ביתה היות וילדנו גדלו ואין להם שימוש . תשובתה היתה צפויה מראש... ואנו צריכים להתרגל לכך....
השבמחקגם בעיניי זה לא מפליא כי אחד הממצאים שעלו במחקרה של תרשיש דרהי - הרשקוביץ הוא שהילדים העדיפו את הספר האלקטרוני.
השבמחקבשנה שעברה במסגרת לימודי במכללה בנושא התפתחות האוריינות בגיל הרך (סמינריון) ערכתי מחקר בקרב ילדי כתה א' שבחן את יעילותו של ספר אלקטרוני חינוכי לקידום כתיב לעומת קריאת סיפור מספר מודפס. גם כאן אחד הממצאים שעלו מחקר מצביעים על כך שילדים העדיפו לעבוד וללמוד יותר עם הספר האלקטרוני. בנוסף לכך התקדמות רבה יותר הייתה בקבוצת הילדים שעבדו עם הספר האלקטרוני .
הספר האלקטרוני בו השתמשנו לצורך מחקר זה נקרא "יובל המבולבל" הוא כולל מספר מסכים, אשר בכל אחד מהם מופיע טקסט הכתוב קצר במספר שורות ואיור גדול וצבעוני המתאים לטקסט. ספר זה נבחר בהתבסס על הערכה איכותית של ספרים אלקטרונים (Korat & Shamir, 2004), אשר בחנו את כל הספרים האלקטרונים בעברית עבור ילדים גילאי 3-8 שיצאו לאור בשנים 1995 - 2003, קורת ושמיר 2004 פתחו את הספר האלקטרוני יובל המבולבל כך שלפי הניתוח הוא ספר טוב ככלי לימודי. התקליטור "יובל המבולבל" נמצא כבעל רמה טובה לעבודה עם ילדים. הספר מציג את קורותיו המשעשעים של ילד מפוזר ומבולבל שקבל כובע פלאים מסבתא, נושא שעשוי להיות קרוב ללבם של ילדים צעירים. הוא בעל מבנה סיפורי קלאסי (אקספוזיציה, הצגת דמויות, בעיה, התרה), והוא משלב אמצעי מולטימדיה בתמונות, במוזיקה ואפקטים קוליים. הוא מאפשר לילד קריאה של הטקסט (בערוץ "קרא את הספור"), הן במקביל לקריינות והן באופן עצמאי, תוך מעקב אחר המילים הכתובות המופיעות בגודל פונט קריא וברור. כמו כן, ניתן לפעול על האיורים בכל העמודים (ערוץ "קרא ושחק עם הספור"). פעילויות אלו הוערכו כבעלות פוטנציאל לתמוך בהבנת הסיפור ובאוריינות הילד בהשוואה לספרים אלקטרוניים אחרים, במחקר זה פעלו הילדים בערוץ " קרא את הסיפור" ובערוץ " קרא ושחק עם הסיפור".
ארזה כהן.
שלום,
השבמחקקראת את הפוסטים שכתבתן, אשמח להוסיף התייחסותי.
אני חושבת שכתוצאה מהתפתחות הטכנולוגיה המואצת ושילובה בפעילויות במסגרות החינוך השונות, הפכו הספרים האלקטרוניים לכלי נוסף לפיתוח מיומנויות אורייניות. הספר האלקטרוני החינוכי מציג לילדים סיפורים הנקראים במחשב על ידי קריין ומלווים באנימציות וצלילים, שמטרתם להמחיש ולסייע בהבנת הטקסט. ללמידה באמצעות הספר הדיגיטלי יתרונות רבים, הילד מפעיל את הדפדפן באופן עצמאי, מאזין לקריין ומתנסה בפעילויות אורייניות כגון הדגשת מילים במהלך הקריאה ואנימציות המותאמות לתוכן. במאמרו של דהרי הרשקוביץ תרשיש 'היפרטקסט בספרי ילדים אלקטרוניים' מוצג החשש מפני חוסר התמצאות של הילדים בשימוש במערכת ההיפרטקסט, במידה ופעילות הילדים תהיה מכוונת ומבוקרת, עם תיווך מבוגר, יוכלו הילדים לתרגל שימוש במערכת ההיפרטקסט ללא חשש.
בברכה,
אדית רצבי
איני מכירה ילדים שהתנסו בספר האלקטרוני אך אני מאמינה שבעידן דיגיטלי זה רוב הילדים כן יתלהבו מהאפשרות ליצור מניפולציות על הטקסט (תרשיש דהרי-הרשקוביץ2005) דבר המאפשר לילד להרגיש שהוא לוקח חלק פעיל בתהליך הקריאה ובמיוחד כשמדובר במדיה אטרקטיבית. בהתאם לכך אתן מוזמנות לשמוע בבלוג שלי על מכשיר "הקינדל" שמשמש כספר אלקרוני.
השבמחקהספר האלקטרוני הוא תוצר של התפתחות תעשיית המחשוב, לצערי אנו פחות ופחות שומעים על ילדים שהם תולעת ספרים כפי שאנו היינו מגדירות את תקופת הילדות .כיום הספר המודפס אינו יחודי המחשב תפס את כל עולמם של הילדים כי הוא נגיש יותר והוא מאפשר גם משחק היתרון הבולט היותר בעיני הוא האינטרקציה ושיתוף הפעולה עם ילדים אחרים.
השבמחקאך בכל זאת התחושה המיוחדת בקריאת ספר אינה יכולה להחליף את הקריאה במחשב בדיוק כמו לעמוד מול יצירת אומנות ולהסתכל עלה במחשב.
תמיד טוב שיש משניהם.
מתחילה עם א' ומסיימת עם ת...'
השבמחקזאת התחושה שלי כשאני לוחצת על היפרטקסט ומגיעה למחוזות שבכלל לא חשקה בהם נפשי. לעיתים אני לא זוכרת מהי נקודת ההתחלה או איך הגעתי למקום בו אני נמצאת. לעיתים רחוקות מאוד הקישור מרחיב באופן ענייני ומבאר לי מושג מסויים, אך המקרים הללו ספורים. אני הולכת לאיבוד בקלות ואינני יכולה שלא לחשוב על ילדי הגן שלא יודעים לקרוא ופועלים פעמים רבים לפי אינטואיציות/ ניסוי וטעייה.
ריקי
גירויים רבים, הסחות וזיפזופים.
השבמחקאני חשה על עצמי שכאשר אני נכנסת לדיפדוף קצר בבלוגים שאחריהים אני עוקבת איני ממוקדת.
במקום לבצע את מטרתי אני קוראת פה, קוראת שם, קופצת רחוק עם הקישור ומתקשה לחזור אל המקור. הקצר נהפך לארוך, וגם אם ניתן לאתר מידע ונתונים במהירות, ההסחות מסביב מחפות על החיסכון בזמן ההתחלתי ולבסוף מרב קישורים יכלנו כבר להספיק לחפש על 'אמת', ולחוות את תחושת החיפוש והמציאה. לדעתי, הקישור מקשר אך מתקשה לחבר.
ואם זה בעולמנו כמבוגרים, קל וחומר אצל הצעירים... אילה
חברות יקרות
השבמחקקראתי את מה שרובכן כתבתן וברצוני להגיב לממצאים שעלו ממחקרה של תרשיש דרהי – הרשקוביץ בה הילדים העדיפו את הספר האלקטרוני – כלי חדש בשרות המחשב והאינטרנט לעיתים מאפשר לילדים להיות שותפים פעילים בחווית הקריאה ולעיתים מאפשר שיתוף עם ילדים נוספים. הילדים אוהבים את המחשב אולי בגלל שהוא יותר יותר מעניין , מאפשר יצירתיות, משחק וגירויים עם המון צבע וקול אך עם זאת אני חושבת שלקריאת ספר עם אבא או אמא אין תחליף. אני משתדלת לעשות זאת מידי עארב עם ילדיי הפרטיים.
באהבה גדולה לחווית הקריאה
מיכל
אוי, כמה שאתן צודקות. אם אני מגיעה לקריאת טקסט עם קישוריות אני לגמרי הולכת לאיבוד ואפילו שוכחת בשלב מסויים מה חיפשתי ולא מבינה איך הגעתי לאן שהגעתי בסופו של דבר. אז אם אצלי זה ככה, די ברור לי מה קורה לילד צעיר שיוצא לטייל .....
השבמחק